התקשרות לרחל ולאה

ב"ה

ואני, והדור שלנו כולו, ליבנו יותר עם רחל ולאה מאשר עם יעקב. יעקב הצדיק, ישראל סבא, שסבל הרבה כדי להיות הסבא הקדוש, שרימו אותו ואיימו עליו, נגנב יומו ונגנב לילו, שאת זיוו, הדר פניו לקח איתו לגלוּת וחזר איתו לארץ הקודש. הוא למד מאביו להביע אהבה, לנשק ולעבוד בשבילה, ולפנות אל ה' בכל רגע על כל הפחדים. יעקב אבינו, צדיק בן צדיק, שידע גם בנפילתו לפגוע במקום – גם בזמנו הקשה ביותר.

ובכל זאת, רחל ולאה בנו אותו ואת ביתו. והן נקודות האור מתוך החושך, כמו רבקה דודתן, שגדלו במדבר רוחני, בלב הרמאות הארמית, ומתוך כלום החזיקו, ילדו, בנו, התפללו, האירו את הדרך לבניהם וביתם, הלא המה בני ישראל. וכמה הדור שלנו מחפש אורות כאלה, שגדלו בתוך החושך ופתאום גילו שהם הם המובילים. הדור שלנו יודע את כוחם של בעלי התשובה, של יודעי הסבל והחושך הרוחני שבחרו להאיר ולהוביל. להיות צדיקים בני צדיקים אולי אנו לא כל כך יודעים, אך לצמוח בלילה (לבן) ולפרוץ גם בלי אוצרות רוחניים קודמים – את זה נוכל.

עולה בי התפילה, הבקשה העמוקה לשמוע גם אני את הסימנים שיאירו לי את הדרך מתחת להסתרה, בתוך הנפילה הגדולה, להורות דרך נסתרת אל הטוב

מדהים לחשוב שכל תפילותיו של יעקב על השמירה והברכה בדרכו, וברכתו של הקב"ה בחלום הלילה נהיו תלויים ברגע אחד של צניעות וענוה של רחל, באהבתה את אחותה. אפשר לומר שהתפילה העמוקה ביותר היתה מסירת הסימנים הסודיים ללאה, בהבנה (הלא-פשוטה) שזהו בניין ישראל. וכולנו חיים מאותו רגע, כאשר רחל הפכה את רמאותו של לבן לגאולה. זו הדרך של בעלי תשובה, שיודעים את החושך, ויודעים גם בעומק ליבם שמתוך החושך אפשר להוציא אור.

ובדבר הפשוט הזה, שאינו כל כך פשוט, עולה בי התפילה, הבקשה העמוקה לשמוע גם אני את הסימנים שיאירו לי את הדרך מתחת להסתרה, בתוך הנפילה הגדולה, להורות דרך נסתרת אל הטוב. בדורנו כבר יודעים אנו את הכאב, אך לפעמים שכחנו את הסימנים האלה, את התקווה הסמויה שנולדת לא מלמדנות גדולה אלא מלב טהור ורחמים.

אין אני מבטל את הלימוד, את הצדיקות הישרה, את כוחם של ממשיכי ישראל סבא שיודעים להאיר ולהתפלל תמיד – אנו לא יכולים בלעדיהם. וגם אין אני מבקש לפשט את החיים המורכבים האלה לנקודה אחת או שתיים. אך לבי מתחנן לכוח של בעלת תשובה אחת, ואחותה, שבנו את כל הדרך בשבילנו בחושך הגדול. לדעת למסור את נפשינו, ולבטא את הסימנים הרמוזים שיוכלו לבקוע את המסכים, את המסיכות, את הפחד שאופף אותנו ולהזכיר – יש תמיד דרך אחרת, לעתים לא צפויה, שיכולה להפוך רע לטוב גדול.

אמא רחל ואמא לאה, רחל – שמסרה את הסימנים, ולאה – שלא ויתרה על חלומה הגדול, הטביעו בנו את התפילה שאף נשמה לא מנותקת ממנה – תפילת התשובה, תפילת הגאולה. ובדורנו מחפשים אנו את הסימנים ואת התפילות שיאירו לנו בבלבול הגדול.

ובזכותן – יאסוף ה' את חרפתינו, ויִלָווה אלינו, יזבלנו זבד טוב, ויוסף לנו בן אחר – את משיח צדקנו במהרה.

שבת שלום

רז