ואני תפילה 

וכך, אולי, נוכל לטעום השנה לא רק את ה'מעין עולם הבא' הקבוע של השבת, אלא גם את קץ הימים שחנוכה נוגעת בו תמיד.

יש רק געגוע וגם אחרי אחד הנר הוא לא שלי להשתמש לנכס רק לראות ולהתגעגע לכסוף

חושדים אנו, ולפעמים בצדק, מחידושים. אך ביסוד בחנוכה רוצים אנו לראות בכל לילה אור חדש. ובחיים שמתחדשים בחנוכה ומוארים ממנה, מתפללים אנו לראות

והשאלה העמוקה מה יותר חזק, יותר עמוק – ההתחדשות או הגעגוע והחיבור אל השורש והמקור?

כשיש כבר שבע נרות, אפשר כבר להביט נכחה אל התהום, ולבטוח באור שלנו להחזיק שמה. הלבנה כבר צומחת, יש אור בחושך, וכמעט אפשר יהיה לקחת את הדרך אל

כי נרות הם כלי החיפוש תמיד. 'אחפש את ירושלים בנרות'.. כי אפילו תנועת ההדלקה, שמעידה על הנכונות להתעורר, יקרה היא מאוד ויש בה את תקוות החלום

בשיח הפוליטי, ואף בשיח בתוך החברה, התקבלה בתוכנו תפיסה זרה ומוזרה שטוענת – אם אני צודק אתה טועה, ואם את צודקת אז אני מושפל

בכל יום צריך לחפש את המציאות המיוחדת של היום. ובחנוכה, שעניינו התחלה וחינוך, בכל יום צריך לראות שהאור מקבל עוד מימד ומשמעות

וקרואים אנו לראות כל אחד את נרות חברו, נרות חברתה, לקבל אור ולפרסם את נס ההארה הייחודית שלהם

דווקא ריבוי השבטים, הנפשות, הביטויים השונים של נפש ישראל אבינו – אותה מציאות שמולידה את המחלוקת ואת הקושי באחדות – היא זו שהיא ברכת ישראל, ב

אין ימין ואין שמאל, אין דתי וחילוני, אין ניגודים. בשרש כולנו אחד – ומשם אפשר שיהיו נובעים הצבעים השונים

העולם הדתי, שרווי במדרגות התחתונות של היראה, מלא חובות וחיובים, שואף הוא אל האהבה למלא את כלי החיפוש שלו

והלוואי שעם ישראל יכיר, בתקופת תהפוכות זו, כי דווקא זמן החיפוש הוא זמן של אור

מן הנס אל המציאות

ואני תפילה להחזיק את הכיסופים חזק חזק, להמשיך להתרכז באחד, פן ריבויינו יפריד ויחלק אותנו, במקום לגלות את כל היופי והפוטנציאל בנו

וכח זה, כח הדמיון, הוא המשפיע בצורה יותר חזקה על מצב רוחנו ועמידתנו הנפשית. וכך אל מול החושך המתגבר קרואים אנו לשאוב כח דמיון

כמה פעמים בחיינו אנו מחשבים שהארה או מהלך לא יוכלו להחזיק מעמד, ולכן איננו מתחילים בו כלל. אבל לימדו אותנו אותם קדושים – אם נמצא פך אחד – צר

לילה אחד תן לנו לנוח, להיות פשוטים - ולהתחבר לאור

בלי שנבחין איך זה קרה, אור השבת והאמונה מאיר בתוך חיינו. אנו מדליקים את הנרות בביתנו ולאורם ממשיכים את עבודתינו. המציאות אינה מתבטלת אלא מוא