לנוח בחנוכה

ב"ה

חנוכה,

חנו בכ"ה.

משמעות האמרה המפורסמת היא שיש עניין של חנייה, של מנוחה בחנוכה. המלחמה הסתיימה במובן מסויים ונקודת הסיום של אותה מערכה היא נקודת הפתיחה לחנוכה. עוד לפני שמדברים במושגים של אור, של ריבוי מיום ליום ושל בית המקדש – צריך להפנים את נקודת המנוחה. מקורה בשבת, וכך גם כל הדיבור אצל חז"ל על חנוכה מופיעה במסכת שבת. נרות חנוכה מהדהדים על רקע אותם נרות שדולקים אצלנו בכל שבוע. בהדלקת נר שבת נכנסת המנוחה ואיתה שורש ההארה שתבוא לנו גם בחנוכה.

רבי נתן מברסלב מסביר את שמונת הימים של חנוכה כמתחלקים לאחד ושבעה. עצם החילוק מזכיר קצת את האחד ושבעה של עבודת יום הכיפורים, ומרמז שהארת היום הראשון היא שונה משאר ימי חנוכה. ומכאן מבין רבי נתן שהאור הראשון הוא הארת השבת הפשוטה – אותה אמונה תמימה בעובדה שהעולם נברא ע"י הקב"ה, ושניסיו הם המאירים בנו. עוד לפני שנכיר את פרטי הנס – עצם קיומו של נס מהווה את אורו של היום הראשון. ומכאן יבואו שבעה ימים – שבוע – שלתוכם יזרח האור הפשוט הראשון.

לילה אחד תן לנו לנוח, להיות פשוטים - ולהתחבר לאור

אני שומע בתוך דיבוריו של ר' נתן את אותה הנקודה שהתחלנו בה – מנוחת האמונה של שבת. לרגע – לפני ההכרה המורכבת שבה יום אחד ופך שמנו הופכים לשמונה ימים, יום אחר יום – עמדו החשמונאים וחנו/נחו בתוך אותה הארה פשוטה – ה' איתנו, והעולם שלו וכל העולם הוא אור אחד, נר אחד. אמונה פשוטה אחת, בלתי מתחלקת.

ואנו רוצים ללילה אחד לנוח בה – ליל חנו בכ"ה – ולראות עמוק עמוק את הנר האחד הזה שאיתו יהיה לנו, בעזרת השם, הזכות והכח לגלות עוד ועוד על משמעותה בחיינו. רבונו של עולם – לילה אחד תן לנו לנוח, להיות פשוטים ולהתחבר לאור.

ליל חנוכה שמח

רז