בהקדמת הזוהר כתוב – "מי – קצה השמים מלמעלה. מה קצה השמים מלמטה". 'מי' הוא תחילת הבריאה. ובאמצע ירש יעקב/ישראל – להיות בריח תיכון מבריח מן הקצה אל הקצה.
סליחות הלילה
ובעצם למה לא
עכשיו?
כי באור יום
הכל שריר ובריר וקיים
ומאיר באמת:
הכשלונות
הנפילות
החסרונות
הכלום-לא-שווה-אין-סיכוי-חבל-אפילו-לנסות-
-כי-אף-פעם-לא-תגיע-אז-למה-בכלל
אבל בלילה...
אפשר לדמיין
לחלום
לעשות את עצמי
להתחפש
לחפש את עצמי
להאמין.
ואז בלילה
אולי
יש תקוה
יש סליחה
יש סיכוי
יש אהבה
יש אפשרות
שביום הבהיר
כשמול העיניים
מאיר כשמש:
שלא אני המלך
שאין עוד מלבדו
גם כשאני לבדי
שמעל לוודאות –
שאני אפס
ולא מוצלח
ולא יכול ולא כדאי ולא ראוי ולא
קיים –
מעל השמים הבהירים
יש שאלה אחת מלאה הכל:
מי?
מי אתה?
מי את יכולה להיות?
ומי
ברא אלה
בורא את הכל.
Comentarios