שבת חנוכה, נר רביעי ה'תשע"ה

ב"ה,

ויש מפגש גדול שכל אדם מחפשו בתוככי נשמתו. לפעמים מפגש זה אינו קל, אך הוא נותן משמעות לכל החוויות שאנו עוברים. ומתפללים ומשתוקקים אנו אליו, מקווים לקבל ממנו אור גדול. המפגש - בין אמונתינו והמציאות שבה אנו חיים, בין השאיפות לעכשיו, בין החלום לחיים המודעים. כל כך הרבה זמן עובר עלינו שבו הזוג רחוק מלהיפגש, שלא לדבר על להזדווג. החיים אינם משקפים את אור האמונה, והחלום נשאר במקומו הגנוז, ולפעמים אף נדחק לפינת ההזיות, מוכתם בתוית של אשליה.

אך החלומות, אלה הטמונים בתוכנו עמוק, אינם אשליות. מרחקם מן המציאות נובעים מכמה סיבות. אולי לא הגיע זמנם, ואולי איננו מבינים אותם לעומק ויוצרים תמונה מעוותת שלהם בראשנו. אך שורש הרחקת החלומות נובע לרוב מהזלזול שלנו בהם. 'החלומות שווא ידברו' משכנעים אנו את עצמינו. זה נכון לגבי החלומות הקטנים שבאים אלינו בלילה ועוברים בהרף עין. אך חלומות אמונתינו אינם שווא. ויש יום אחד שבו החיבור הגדול, המפגש הגדול מתרחש, אם רק נשים לב אליו. שבת חנוכה.

בלי שנבחין איך זה קרה, אור השבת והאמונה מאיר בתוך חיינו. אנו מדליקים את הנרות בביתנו ולאורם ממשיכים את עבודתינו. המציאות אינה מתבטלת אלא מוארת.

יסוד השבת הוא אמונה הפשוטה. את היום הגדול אליו אנו כוספים מכנים אנו "יום שכולו שבת". מאמינים אנו שה' ברא את העולם, וטבע בו חלום גדול – רוחו של משיח מרחפת על פני כל סיפור הבריאה. ובמודעות זו אנו מפסיקים את עבודתינו כדי להכיר את פעולת החלום הגדול הזה בעולם. שבת היא מלזעוק וגאולה קרובה לבוא. ואמונה זו היא יסוד חיינו. וכדי לגעת בחלום זה עלינו להפסיק ולהשבית את המציאות ה"נורמלית" שלנו ולהיבטל.

חנוכה חוגג נקודה הפוכה. אור חנוכה דווקא יצא מתוך התעסקות במציאות – מלחמה, ואחריו עבודה גדולה של טיהור. מציאת פך השמן התרחשה בעת חיפוש בהריסות הפנימיות של המקדש. הוא לא נחרב אך הוא נטמא וחולל. ובזמן עבודת הטיהור נמצא הפך שהפך לחג גדול ליהודים. כל השבוע של חנוכה הוא יום חול, והנרות מאירים לתוך החיים ה"נורמליים" שלנו. ורגעים רגילים הופכים למאירים. כך גם החג בא באמצע תהליך החורף, כאשר עוד עשייה והמתנה גדולה לפנינו. בלי שנבחין איך זה קרה, אור השבת והאמונה מאיר בתוך חיינו. אנו מדליקים את הנרות בביתנו ולאורם ממשיכים את עבודתינו. המציאות אינה מתבטלת אלא מוארת. וחג זה, יצירת אנוש – עם ישראל וחכמיה – חוגג את יכולתינו להאיר את האור במעשינו ובמסירות נפשינו.

ויש יום אחד בחנוכה שמשיק בין השניים, שמגלה לעין כל את הקשר בין האמונה לחיי המציאות – שבת חנוכה. ביום זה אפשר לחפש ולכסוף לחיבור ולמפגש. ומיום זה ייצא הארה גדולה של האפשרות הזו. אם רק ניפתח לו. תפילה גדולה היא זו – שבת חנוכה. ונרות שבת ונרות חנוכה מתמזגים. וגם אם אין אנו יודעים איך התגשמות זו תתרחש במציאות חיינו, יש ביום זה ערגה גדולה, הבטחה שנובעת מקץ הימים, מעין עולם הבא, הארת האור הגנוז בחיינו. ויהי רצון מלפני בורא האורות, שיאיר בתוכנו את אור האמונה, ואיתה את הארת המציאות ויכולתינו לפעול בה – להוסיף לאור, להגדילו ולהכירו. עד שנראה בעינינו ממש את המנורה הגדולה, במהרה בימינו.

שבת שלום

חנוכה שמח

רז