יושר ועיגולים

ב"ה

לכאורה, יש משהו ישר בפרשת משפטים. מדבר שקר תרחק. וגם אם זה נכון שייקח לנו הרבה זמן להבין את הפשט, את ההלכה, את היושר הזה של דיני הפרשה, התחושה של עולם המשפטים היא תחושה של עולם ישר, מסודר, אמיתי. יש דין ויש דיין, ויש דיינים. כמאמר חז"ל – שים את הסנהדרין סמוך למזבח. מצד אחד זה מזהיר שכל הדינים וההלכה יהיו מקושרים לעבודה הרוחנית הפנימית שלנו, אך יש גם מסר הפוך – שהעולם הרוחני הגבוה והלעתים עמוק ולא ברור צריך להיות סמוך לעולם של יושר ודין.

כי זאת הפרשה של 'ויחזו את האלוקים'. איך שהוא, כל הדינים האלה והעמידה בברית מובילים את ראשי העם לדרגה שיוכלו לראות בצורה מסויימת את ה'. במעמד הר סיני ראינו את הקולות, את הברקים ובעיקר שמענו את דיבורו של ה'. אך עתה לאנשים הגבוהים של עם ישראל היתה אפשרות לחזות באלוקות. האין זה הארה של החיבור העמוק לישרות הדין?

אני מתחבר הן לצד הגלוי, המפורש, הידוע, ה'ישר' של התורה, הצד שבו אני מבין בצורה ברורה איך להתנהל וללכת. ואני מתחבר גם לחיפוש האין-סופי אחר מה שעדיין מוסתר ממני, עדיין לא מובן לי, עדיין גבוה מהשכל והדעת

כל זה הוא אמת. והאדם הנאמן, המאמין, אומר בפה מלא – כל אשר דיבר ה' נעשה. אני מוכן לקחת על עצמי את הדרך באמת ובגבורה. אך בתוך האמת הזו מתחבאת נקודה עמוקה יותר. ואולי אין זה מקרי שפרשת משפטים מופיעה באזור ראש חודש אדר, ומופיעים בתוך היושר הזה, קו הדין, עיגולים של עומק שלא יכולנו לחזותם מראש. והדיבור המהדהד של פרשת משפטים הוא: נעשה ונשמע.

'נעשה ונשמע' מלמד שבתוך העשייה הזו יש רובד של חוסר הבנה – רק אחרי שנעשה נשמע ונבין. יש הכרה שיש משהו שהוא נסתר, פחות נראה לעין. ובהתעמקות בדינים נגלה שיש צורך באמונה – אמונת חכמים, אמונה בתורה – שהולכת הרבה מעבר להבנה. המוכנות הזו – לחפש את האמת, ולהתחבר אליה גם כשהיא לא נראית לעין, גם כאשר הדיינים אומרים 'על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין', להאמין שהמשפטים (כפי שהאיר לנו סבא דמשפטים של הזוהר) מסתירים בתוכם אוצרות רוחניים עמוקים יותר מהפשט – המוכנות הזו היא הלב החזק של נעשה ונשמע.

ומי שמחובר לתנועה זו יודע שה-'ויחזו את האלוקים', או 'ואראה את ה' ' של ישעיהו הוא דרגה נמוכה של התגלות. הרבה יותר עמוקה היא הארתו של משה – 'כי לא יראני האדם - וחי'. כיסוי העיניים שם בצור בחורב היתה התגלות עמוקה לאין ערוך מ'ויחזו' של זקני ישראל. וה'עד דלא ידע' של מרדכי ואסתר הם עמוקים מכל הדעת של יושר ודין.

וכך הסביר רבי נחמן את אמת האמירה של 'נעשה ונשמע'. אני מתחבר הן לצד הגלוי, המפורש, הידוע, ה'ישר' של התורה, הצד שבו אני מבין בצורה ברורה איך להתנהל וללכת. ואני מתחבר גם לחיפוש האין-סופי אחר מה שעדיין מוסתר ממני, עדיין לא מובן לי, עדיין גבוה מהשכל והדעת, אך אני יכול לגעת בו בתפילה ועבודה. והאדם הישראלי נע תמיד בציר שבין נעשה ונשמע. אנו רוקדים ריקוד נצחי בין הידוע והלא-ידוע, בין הדמיון לאמת, בין היושר ל'עיגולים' של האמונה.

והכיסופים שלנו הם לשניהם. אני עומד היום – ערב ראש חודש אדר – ונכסף לחזות בה', רוצה אפילו גילוי 'לא-גבוה' זה. הייתי רוצה לראות עולם ישר, עולם של משפט כפי שאני מתפלל עליה תמיד בקבלת שבת – 'ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים'. והייתי רוצה לראות את עצמי ישר, חי בדין אמיתי, חזק ולא מתפתל, ומוכן להקריב עבור היושר הזה. ושם אולי אזכה לראות קצת את גילוי האלוקות. אפילו הדיינים האמיתיים שבעולם כזה נקראים 'אלוקים', ואולי ארצה להגיע לבית דין רק כדי 'להתקרב אל האלוקים'.

אך אני יודע שכבר מחר, כאשר אהיה נקרא 'להרבות' בשמחה, להרחיב אופקים, לראות יותר גדול ויותר עמוק את החיים – מחר ראש חודש אדר אכסוף גם (ואולי בעיקר) ל'לא ידע'. אני יכול כבר לטעום את הרצון להיכנס פנימה – אל סודות המשפטים, אל ה'ונהפוך הוא', אל ה'נשמע' של אני עוד לא מבין, אל 'ושכותי את כפי עליך עד עברי', אותה קרבה של 'לא יראני האדם - וחי'.

באמת שלנו אי אפשר לבחור רק צד אחד. אי אפשר להיות רק 'ישר', רק הולך על פי ראות עיניי, רק לסמוך על ההבנה שלי את המשפטים. אך באותה מידה אי אפשר להיות רק בעולם ה'לא ידע', רק באמונה שמושרשת בכח הדמיון, כי אנחנו לא יכולים לדעת את ה' באמת. חייבים גם משפטים ודינים, ישרים ואמיתיים שמרחיקים אותנו מדבר שקר.

ובימי הפורים האלה – לא רק החג הבא עלינו אלא של כל השנה הזו, של התוהו הגדול של העולם והארץ והעם שלנו – שוב מגיעים אנו לנקודה שאנו נקראים לבחור שוב לומר: נעשה – רוצים אנחנו להיות ישרים וטובים, אנשי אמת, אנשי טוב, אנשי משפט. ונשמע – מחפשים אנו את הקירבה הלא-נראית לעין, את ה'לא ידע', את האור הגדול הבוקע דווקא בתוך השיגעון. ובכפל הזה שנאֹמר בדיבור אחד רוצים אנו לומר בלב שלם ומוכן שאנו נלך באש ובמים, בגבורה ובאמונה, ב'ישר' וב'עקום' עם התורה. בפורים אנו יודעים שהדברים האלה הם עבורנו – הקרובים והרחוקים. דברי שלום – ואמת.

שבת שלום וחודש טוב חברי וחברות קהילת ואני תפילה

רז