נצח שבתפארת

ב"ה

ובחיבור הזה – בין עם ישראל וארץ ישראל, בין היסוד למלכות, בין מציאות ה' העולה מן הארץ ומציאות ה' העולה מן ההסתוריה, בין הלב לגוף – הגענו לשמחה ולהודיה של היום. ברגע הבנו בטעימה קטנה את פשר הסיפור הארוך שלנו. כאשר הגענו חזרה לארץ, ויתרה מזו – גילינו מחדש שאנו חולמים על מלכות ועל מקומנו כאומה ולא רק כמשפחה, או אז חזרנו לעצם שלנו, לעצמאותינו.

(תמונה: מתי עמר TPS)

וברוב השנים מאז, מאותו יום שהכרזנו לעצמינו ולעולם שאנו שוב קשורים למלכות ולארץ ולגדלות שטמונה בעם הקדוש שלנו, אנו חוגגים את העצמאות ביום של יסוד או מלכות שבתפארת – כי בהארה הגדולה של עם ישראל העניין החדש הוא המלכות. אך השנה זוכרים אנו שאין מלכות – או אפילו יסוד – בלי נצח. והיום, נצח שבתפארת, ישנה קריאה בעולם להתעלות מעל רגעי הגילוי, מעל ה- "כן מגשימים את החזון, לא מגשימים את החזון", מעל השאלות האין-סופיות של מה נכון ומה לא, איך להמשיך ומה צריך לתקן – לעלות מעל כל זה אל הדיבור הפשוט והתמידי – עם ישראל, ארץ ישראל והקב"ה מחוברים נצחית. אנחנו לא שמחים כי זכינו להקים עם ומדינה; אנו שמחים ומודים על גילוי האמת הנצחית שיש בנו לעד. " אין תמיד אלא ארץ ישראל".

כי בעומק הלב והנשמה אנו יודעים שזהו גילוי של נצח, של עם ישראל העתיק שנולד לתוך עם ישראל הצעיר, של התקשרות חדשה לאדמת הקודש, לרעיון של עצמאות ומלכות

ובתוך הנצח הזה יש חידוש גדול, מתמשך. ואם הקב"ה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, בוודאי שהוא מחדש בכל יום את גילוי האור של עם ישראל. ומה שזכינו בשבעים ושלוש השנים האחרונות הוא חידוש שלא היה כמותו. מגלים אנו בכל יום, בכל שנה רבדים נוספים של מה שיש בתוך המלכות שלנו.

ויאמרו הצינים – לא כל חידוש הוא רצוי, וישנם גילויים לא נעימים בהתחדשות הזו, לא נעימים בלשון המעטה. ישנם חידושים ה"אסורים מן התורה". ובאמת כל חידוש הוא מטלטל, ולוקח זמן ללמוד אותו ולכוון אותו, להאיר בו בצורה מדוייקת ונכונה. אך עצם ההתחדשות היא המאפשרת לנו לכוון ולדייק. כי בכל לידה, בכל תינוק חדש ישנו תהליך ארוך של גדילה, של חינוך, של לימוד – לימוד מהצלחות ובעיקר לימוד מטעויות. אך שמחתנו על הלידה, על הגילוי, על החידוש אינו מתמעט מכל הלימודים האלה, אלא הלימודים והתיקונים עצמם הם הם סיבת השמחה.

כי בעומק הלב והנשמה אנו יודעים שזהו גילוי של נצח, של עם ישראל העתיק שנולד לתוך עם ישראל הצעיר, של התקשרות חדשה לאדמת הקודש, לרעיון של עצמאות ומלכות. מקבלים אנו ומשתוממים מגודל נשמת עם ישראל, מההשגחה הגדולה שגילתה מימד חדש בסיפור הנצחי שלנו, ומאור ה' ששופע עלינו לעד בלי הרף.

ואפשר, וצריך לפעמים ליפול לתוך הקושיות והשאלות, לתוך הבלבול על מה שה' מגלה לנו בספורינו. ויש חלקים מטלטול החידוש שכואבים ממש, ונפתחים אנו לתפילה מעומק הלב שתבוא גאולה שלמה ולא חלקית, מתוקנת ולא מוזרה. אי אפשר לבטל את הדמעות ואת הקושי עם כל האור שבעולם. אך היום אנו מודים, נזכרים ומתעלים למקום הנצח, לראיה הגדולה שאינה מסוגלת להתעלם מהחידוש, מהדרך הארוכה והנפלאה, מאור הארץ ועמהּ.

ובאור הנצח יואר היופי והתפארת של עמינו, של אלוקינו, של ליבנו ולב העולם. ונאמר לפניו שירה חדשה-עתיקה: אנה ה' כי אני עבדך, אני עבדך בן אמתך, פתחת למוסרי. לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא... בחצרות בית ה' בתוככי ירושלים הללויה.

יום העצמאות שמח חברי וחברות בקהילת ואני תפילה

רז