הצלילים הנסתרים של בית שמאי

ראש חודש היום. מתנה בלית ברירה. עולם חדש, וראש חָדָש. רבי נחמן מלמד שתמיד צריך לחפש התחדשות. ממה נפשך – אם היה טוב אתמול אז כדאי לבנות על זה עוד ולהיות יותר טוב היום. ואם היה קשה ולא טוב אתמול – בוודאי שארצה היום עולם חדש ואחר. ויש רובד אחר – האמת היא שהעולם הוא שונה כל יום. להיות אמיתי וכנה עם העולם, עם עצמי, עם הקב"ה, צריכים להיות חדשים.

ובשבט ההתחדשות היא כפולה ומכופלת. לא רק היום זה יום חדש, לא רק אני התעוררתי עם תודעה ולחלום ונשמה מחודשים, ואפילו לא רק שהחודש התחלף ואתמול הופיעה הארה חדשה של הירח. יש נקודה של שנה חדשה. גם אם אנחנו אוחזים כמו בית הלל, ונצטרך לחכות עד טו' בשבט בשביל השנה החדשה, עדיין היום יש כבר הארה של ראש השנה לאילן. בית שמאי לא המציאו אותה, ואם בעולם ההלכה אין עדיין התחדשות, בעולם הפנימי -שבו ידוע כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים - יש נקודה של חידוש היום גם בעולם האילן.

גם אנחנו, בעת טלטול העולם, שבו יש שוועה עמוקה לחזור למה שהכרנו, ל'שגרה' האהובה, בכל זאת מתנוצצת לנו מנגינה של חידוש

לרובנו אין הרגשה כזו בטבעיות, ואולי גם בטו' בשבט לא נרגיש אותה. בכלל, התחדשות של שנה היא דבר גדול יותר מהחוויה היום-יומית של התחדשות. וגם אם היתה הארה כזו אולי היינו אטומים להקשיב לה, כמו ישראל במצרים לפני עשרת המכות. קוצר הרוח שלנו, שלא התפתחה והתארכה מספיק כדי להיות רגישים רוחנית, והעבודה הקשה שלנו בעולם הגשמי הדורש הזה לא מאפשרים לנו לשמוע את החידוש. אם נרצה לגעת בה נצטרך לסמוך על הצדיקים – על בית שמאי, על הסנהדרין הקובע את החודשים, על משה רבינו שמבשר לנו בשפה מגומגמת וכבדת-פה.

אפשר אולי לבטא זאת כך – אנו כמו אילנות, שבתקופה זו שבה מופיע ראש השנה שלהם התחדשותם אינה נראית לעין. השרף עולה באילן, אך העלים והפרחים עדיין אינם נראים. וצריך הרבה אמונה כדי להאמין שהעולם מתחדש. כך גם הלבנה, שהתחדשה בלילה אך מהר נעלמה ומי שלא תפס אותה יכול לחשוב שהיא לא התחדשה עוד. אך האמת היא אחרת. זוהי הארתם של בית שמאי שהאמת אינה מצריכה אצלם מודעות אנושית. הלבנה הופיעה, השרף יעלה באילן, הצדיקים יודעים על הגאולה ואפילו מבשרים לנו. ואם בנו אין כוח או הבנה לראות אותה – נתחבר לאמת הפנימית הזו.

אמנם בית הלל האירו אמת יותר קרובה לליבנו, לחוויה האנושית הפשוטה, ונחגוג את השנה החדשה לאילן ביום שבו גם הלבנה מאירה חזק, וברור שאורו של חודש שבט כבר נמצא כאן במלואו. אך היום יש לנו זכות, לגעת מוקדם יותר באור, כמו הצצה לתוך האור לפני שהיא תגיע אלינו בהפנמה. כך הצדיקים לעתים מאירים את אורם, עוד לפני שאנו זוכים להבינה. האורות שאנו מקבלים מהם הם מקיפים אותנו, ואנו יכולים לטעום את הגאולה שהם מבשרים גם לפני שהיא ברורה לנו. וכך שלח הקב"ה את משה אל העם בידיעה שהעם לא מוכן, קצר–רוח ובעבודה קשה. הם לא היו יכולים לשמוע את השיר שלו, את הבשורה. אך צלילי המנגינה נכנסו במקיפים אל אזנם, והיתה להם התנוצצות של האור העתידי שבהמשך ייתן להם כלים להכיל את השינוי הדרסטי שהגאולה פתחה להם בעולם.

גם אנחנו, בעת טלטול העולם, שבו יש שוועה עמוקה לחזור למה שהכרנו, ל'שגרה' האהובה, בכל זאת מתנוצצת לנו מנגינה של חידוש. ואם אמנם אין אנו יכולים לשמוע אותה, והעומס הגשמי, רגשי, מנטלי, כלכלי, עולמי לא מאפשר לנו להבין את הבשורה, בכל זאת אפשר ואולי צריך להאמין שיש פה הארה חדשה. אולי הֶבזֶקה, כמו הארת הלבנה, היתה מהירה מדי. אולי כמו הגאולה, האור מופיע ונעלם, מופיע ונעלם, קמעא קמעא עד שתוכל להימשך בקביעות. ואת השרף אולי גם האילן עצמו לא מכיר ממש. אך בכל זאת היום, ביום האמת של בית שמאי, יש פתיחה להאמין, לסמוך, לקוות ולנטות אוזן לתפוס מקיפים של צלילי הארה. ראש חודש היום, ושנה חדשה – אפילו אם רק בפוטנציאל – בוקעת בעולם.

אפילו השאלה של הזדהותינו עם האילנות, שבסופו של דבר זהו ראש השנה שלהם ולא שלנו, לא צריכה להפריע היום. רק לשמוח, ולהתפלל לקבל טיפה מן האור הגדול. ולב האבן 'יזל מדליו', ממזל דלי ששופע היום, ומן האבנים ישחקו מים רבים של שפע גשמי ברכה ואהבה, של אור תורה, של גאולה וישועה ורפואה.

חודש טוב

שבת שלום חברי וחברות קהילת ואני תפילה

רז