מחפש אני השנה את הנשרים. מכל הדיבורים של מתן תורה, נתפסתי השנה לביטוי הזה "ואשא אתכם על כנפי נשרים". מה הם היו? ומה הם עכשיו, אם נניח שקריאתי את התורה אמורה להניב משמעות לא רק הסטורית? כל הדברים שנאמרו על מתן תורה, גם הפנטסטיים שביותר, יש להם מקום של פשט בראשי. אין הדבר אומר שאני מבין אותם לגמרי, אך תמונה מסויימת עולה בלבי ובאזניי כאשר אני שומע על "קול השופר חזק מאוד", והענן שירד על ההר נראה לי כמו הערפל הגדול שחויתי בגוש עציון. תמונות אלה, עם כל גסותם וחוסר הדיוק שבהם מחברים אותי. אך הדבר הראשון שבו נפתחו ההכנות למתן תורה היה הדיבור הזה. והוא דיבור מפתיע, סוער מעל ההיגיון ומעל התודעה, תופס את הדמיון ומנותק מן המציאות. לכאורה.
כמעט כל המפרשים, אותם עמודי תווך מוכרים שפותחים את תובנות התורה לרוב עם, רואים דיבור זה כמשל. כמו הנשר המגן על גוזליו דווקא על גבו, בחוסר פחד מלמעלה, כן ה' הגן עלינו בקריעת ים סוף. כך רש"י. יש שפירשו את זה על מציאות ענני הכבוד שהטיסו כביכול את עם ישראל בדרכם במדבר. הכלי יקר אף ראה זאת כביטוי לטיב הקשר: בהתחלה היינו כמו גוזלי ה' בידי האבא האהוב שמשך הזמן האיר לנו קשר יותר "שויוני" וחזק. הדבר מזכיר, אם כן, את מהלך "בתי, אחותי, אמי" שמוצאים אנו בשיר השירים.
ובימים אלה, שמיום ליום כאב החיים בארץ גובר, ונשמות יקרות נלקחות, ומותירות אותנו זועמים וחסרי אונים, באה התורה להזכיר לנו: אלה הם נשמות גבוהות, דאות ברום העולם על כנפי נשרים
אך, בצורה שמפתיעה אותי מאוד, מכל הפירושים נוגעת לי במיוחד פירושו של ר' עובדיה ספורנו, והוא מתחיל לעניות דעתי לגעת בפשט הכתוב וגם בעומקו. אומר הוא בפשטות שהדרך של הנשר היא דרך גבוהה מכל העופות, וכך ה' לקח אותנו בדרך גבוהה שלא היה בה עדיין איש, וכך "אביא אתכם אלי" – אל מקום הנבואה. במלים אחרות ראה הספורנו את הפסוק כדיבור פשוט – בעולם הרוחני. אין התאור מתאר את חווית ההליכה במדבר, או את התמודדותינו עם האויבים והמתנגדים, אלא את התנועה הרוחנית שעברנו. התעלינו, או בצורה יותר מדוייקת – ה' העלה אותנו למעלה. כי המהלך של מתן תורה איננו רק רגע של גילוי ה', שמיעת קול ה' כדי להדריך אותנו במסע הארוך של העם ושל עצמינו. אותם ימים נפלאים ומזעזעים בתחילת חודש סיון היו ימים של גילוי דרכנו, הכיוון והמעמד והערך האמיתי של נשמותינו. יותר מכל ההכנה למתן תורה היא ההכרה והקבלה של מי שאנחנו ולמה אנו מסוגלים, תרתי משמע.
ואם אעוף אף מעבר לדיבורו של הספורנו – הנסיעה/נשיאה על כנפי נשרים היתה ועודנה ממשית, אך לא במובן הפיזי אלא ברובד עמוק יותר. מטרתה היא להביא אותנו אל הארת הנבואה, אל רוח הקודש הטמון בקרבנו ומסביבנו. וכמו שרב קוק כתב בשירו ההולך ומתפרסם – "יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אדירים". הכנפים הם כנפים פנימיות, שאף אדם לא הכיר עד למתן תורה, וגם עתה אינם מוכרים, כי תמונתם והרגשתם שונה היא אצל כל אדם. רבי נחמן אף אמר בכלליות שמיום ליום אינני יכול לספר לעצמי את ההכרה הנשמתית שלי. 'אני ידעתי כי גדול ה' '- רק אני באותו רגע. אלה הם הכנפים – כנפים שנושרים מיד לאחר שימושם. הם מעיפים אותנו לדאות הרבה מעל המציאות החומרית שלנו, למרחבים שאיש לא ידע אותם. כנפי נשרים הצמיח לנו ה', וגילינו שיכולים אנו להגיע אליו, לשמוע קולו בתוכנו, לדעת את רצונו אם רק לרגע. עם סגולה אנחנו, מסוגל להיות לה' או לכל הארץ. קשורים אנו בעמקי הוייתנו לאויר הגבוה אליו רק מגביהי עוף מגיעים.
כי האדם לעתים קרובות נמשך ארצה, אל הארציות – ולא רק לאור הגדול של הארץ אלא אל חושכו. עוברים אנו את מהלכי החיים, ומרגישים אנו באפסיות הארץ, ובכאב הגדול של תמותת החומר. ויותר מכל דבר אלה הם המונעים אותנו מלעוף אל השמים שמתוכם דיבר ה'. אך כמו שה' עשה למצרים, כך יכול לקרות לכל המיצרים הגדולים. זוהי תנאי לקבלת התורה – הידיעה שה' נושא אותנו על כנפי נשרים. בלי זה התורה עם כל חכמתה אינה יכולה לפעול את פעולתה האמיתית, ואין היא נשמעת בתוכנו.
ובימים אלה, שמיום ליום כאב החיים בארץ גובר, ונשמות יקרות נלקחות, ומותירות אותנו זועמים וחסרי אונים, באה התורה להזכיר לנו: אלה הם נשמות גבוהות, דאות ברום העולם על כנפי נשרים וקוראות לנו לחיות חיי תורה, חיים של מעוף ואמונה גבוהה מאוד. בכל הלויה חווה אני בצד תחושת הכאב הנורא, גילוי גדולת ישראל. ותפילה עולה בלבי – שנזכה לכנפים עוד בטרם נמות, שנגלה את סגולת ישראל ברגעי הלידה והשמחה, שנקבל את התורה ואת עצמינו ונשמותינו בהארה שקודמת ומוחקת את הכאב. תביא אותנו אליך, באותם כנפים נפלאות שהביאו אותנו להר סיני, בנצחון במלחמותינו, ובקבלת האור הפתאומי המבזיק לתוך חיינו. מעדיפים אנו, רבונו של עולם, את חוסר הנורמליות המזעזעת של מתן תורה על פני תהליך הגילוי האיטי והצורב מתוך כאב ושבר.
ואם בשביל זה נצטרך לדאות, ללכת בדרך שאיש לא ידע בה עדיין, ולהתכונן בשיא הבזק לשינויים גדולים בנשמותינו – ה' תאיר עינינו שזה מביא אותנו אליך, אל הר הנבואה, אל רוח הקודש, ונוכל בלב שלם לומר: נעשה ונשמע.
שבת שלום חברי וחברות קהילת ואני תפילה
רז
Commentaires