תפילה לתיקון סודה של דינה

ב"ה

ישנם שני חלקים של כל מציאות, באופן פרטי של כל אדם, בכל רגע, בכל מצב, ובאופן כללי בעולם. יש עולם נגלה – ברור, מובן, או לפחות יכול להיות מובן – שאמנם יש מה ללמוד בו אך הוא איננו מזעזע, והדעת שלנו פתוחה לו לרוב. ויש עולם נסתר, מסתורי, שמהלכו לא מובן (בוודאי לא בהתחלה), שאדם המהלך בו איננו מופתע להיות מופתע, ומצפה בכל רגע לגילוי חדש, לעתים מרעיש, ולא ידוע.

הנגלה והנסתר קיימים יחד בכל רבדי המציאות, הן בנפש האדם, הן בגלגלי ההיסטוריה, והן בתורה. יש להם ביטויים שונים, ונציגים שונים. כך בעולם וכך גם במשפחתנו, בישראל (שבפרשת השבוע מקבלת את שמה – או יותר נכון ישראל מקבל את שמו ומעבירה לנו.) וישנם נשמות שונות, צדיקים שונים שמחזיקים את הקצוות ומקיימים אותנו דרכם.

במובן רחב כללי, אפשר לומר שרחל היא עולם הנגלה – יפת התואר והמראה, שגם ילדיה מאירים לעיני כל, מוצאים חן ויכולים להתמודד עם העולם החיצוני. כך יוסף הצדיק ובנימין, כך שאול המלך, וכך מרדכי ואסתר. רש"י האיר זאת כאשר אמר, בסוף פרשת 'ויצא', שכאשר נולד יוסף ידע יעקב שהוא איננו צריך לפחד יותר מעשו. עשו- אחיו האויב של יעקב - הוא אימתני בכל המובנים, אך יוסף יכול לעמוד מולו. וכך צאצאיה של רחל מתמודדים עם צאצאיו של עשו – שאול מול עמלק, ומרדכי ואסתר מול המן הרשע. אפילו במלחמה הראשונה עם עמלק היה זה יהושע שנלחם בפועל מול עמלק והצליח להחלישו.

לאה היא בגדול עולם הנסתר, ובניה כוחם הם פנימה. וכמו שמשיח בן יוסף אמור להביא גאולה חיצונית וגשמית, כך משיח בן דוד אמון על הגאולה הסופית שתתבטא במובן הפנימי. וכך הזוהר קורא ללאה – עלמא דאתכסיא. היא אינה נראית יפה חיצונית אך יש בה כח שמתגלה בהסתר, מתחת להינומא, בחדרי חדרים של תפילות בהן היא הפכה את גורלה מזיווגו של עשו לאשתו של יעקב. וכך דרכה שלה ובניה הוא בעבודה הרוחנית הפנימית – לעתים בהצלחה יתרה ולעתים בנפילה.

וכטבעם של ביטויי הנסתר, אין אנו מבינים כלום. את האור החבוי בתוך עולם הכאב והקושי אין אנו משיגים. אך בעומק הלב הוא מוליד תקוה שגם בעמקי החושך יש אור גדול

וכך נבנים אנחנו – עם ישראל – בכל הרבדים והולכים ומאירים החוצה ומזהירים פנימה. אך החלוקה הזו אינה כל כך ברורה וחד-משמעית. העולם הנסתר, כמו ביטוייה השמימי – הלבנה שמאירה לעתים גם ביום – חודרת לעתים לתוך חיי הנגלה והסדר ה'ברור' מתערער. ישנם ביטויים 'מפורשים' של עולם הנסתר, רגעים בחיים בהם אפשר לראות את הסוד אל מול העיניים. ומתוך כך שומר עולם הסתר על כוחו הבלתי צפוי, ומחַדֵש מעבר לכל הבנה. ובעולם הזה, במעשים ובסיפור הגלוי, לפעמים הכול מתערער ואנחנו צופים – בתדהמה ובחרדה – בהשתלשלות של דברים ששוברים לנו את כל המסגרות.

בעולם משפחתו של יעקב זו היא דינה. 'ילדה', כפי ששכם כינה אותה, שאינה נכנסת לגבולות – 'ותצא דינה'. שורש התהוותה בעולם היה מהפכה בלתי-אפשרית. הגמרא מספרת – כך בבלי ובירושלמי כאחד – שהיא הייתה צריכה להיות בן, ואף הייתה בן, אך לאה התפללה להפכה לבת כדי לאפשר לרחל לפחות להשתוות לשפחות במספר בניה שיהיו השבטים הקדושים. לפי הגמרא, זהו נס שלא יכול לקרות באופן טבעי – שאחרי יצירת מין הולד הוא ייהפך למשהו אחר בתוך הרחם לפני הלידה. אם כן דינה היא מלידתה ביטוי של נס. אך הנס הוא אפילו יותר גדול: הבן שהיא הייתה צריכה להיות היה הבן הבא – יוסף. ובתפילתה העבירה לאה לרחל את כוחו של יוסף, ודווקא לרחל יפת התואר נולד הבן יפה התואר המתאים לה, שיוכל ברבות הימים להתמודד עם עשו.

אך בסוד, דינה שמרה לעצמה גם את הכוח הזה. היא לא נכנסה למסגרת ילדי לאה ה'רגילים', ועבודתה הייתה דווקא בחוץ, בנגלה. חז"ל אף אומרים שהיא הייתה יכולה לתקן את עשו, לו הייתה פוגשת אותו. ויעקב, שהבין יותר את עולם הנסתר הרגיל, לא רצה לקלקל את בתה של לאה והחביא אותה, הסתיר אותה, השאיר אותה בעולם הנסתר וכך נמנעה האפשרות לתקן את עשו באותו זמן.

אך דינה הייתה צד אחר של עולם הנסתר – עולם שיכול להתגלות גם בנגלה, והסתרתה הייתה פגם. ומתוך כך כוח התיקון התגלגל אצלה למקום הרבה יותר חשוך – לעולם המפגש הקשה והכואב עם שכם ואביו חמור החויים ('חויא' בארמית הוא נחש). גם הפגישה עצמה, ספק אונס ספק פיתוי, וגם תוצאותיה הקשים היו פגם של כאב וחוסר תיקון גדול על עם ישראל. שמעון ולוי, שגם הם לא מצאו דרך שלמה להתמודד עם הנגלה, אמנם הגנו על הכבוד אך במחיר גדול מאד. ויעקב, שכל שאיפתו הייתה להביא את העולם לתיקון בשלום אפילו עם עשו אחיו, נשאר בקושי עכור מהפגם הגדול.

את הסוד של דינה קשה להכיל בעולם הזה. המפגש איתו כנראה מועד לפורענות, כמו המקום בו הוא קרה – שכם. אך בסתרי סתרים הסיפור המשיך הלאה וגם הוליד משיח אחד. על פי המדרש, התינוק שדינה נשאה מאותו מפגש קשה עם שכם, הייתה עוד ילדה, שבסופה הייתה לאסנת, אשתו של יוסף במצרים. היא נשאה את הגרעין של הנסתר, אל חייו של יוסף שהיה אמון על הגלוי ובכך השלימה אותו, ואפשרה למשיח בן יוסף להיות צאצא של החיבור בין העולמות. וכטבעם של ביטויי הנסתר, אין אנו מבינים כלום. את האור החבוי בתוך עולם הכאב והקושי, של ההתמודדות הלא-שלמה עם הלא-מובן בחיים, את הגאולה הנולדת ממפגש עם הנחש (החוי) אין אנו משיגים. אך בעומק הלב הוא מוליד תקוה שגם בעמקי החושך יש אור גדול.

זוהי כוחה של דינה בעולם מסודר של שנים עשר שבטים, של חלוקה לארבע אמהות, להבדלה הגדולה בין הנגלה והנסתר. מתחת לכל אלה יש דבר שהוא ממש מעבר לכל הבנה, לכל הסבר הידוע אפילו לחכמי הנסתר, ואת דרכו אין אנו יכולים לבחור, ולא היינו רוצים אותו. אך הוא הגאולה הגדולה שיוצאת מלוט ובנותיו, מסיפורה של דינה, מהצעיף שהסתיר את תמר מיהודה. וכך לאורך כל סיפורינו הארוך הוא מופיע מדי פעם, ומזכיר לנו שיש דברים נסתרים חבויים בכל כאב וזעזוע. ומתפללים אנו בכל פעם שהוא יופיע בהמתקה, בצורה שאולי היינו רואים לוּ דינה הייתה פוגשת את עשו מלכתחילה.

ואולי ביום אחד קרוב, בעת רצון, יהיה אור הלבנה כאור החמה, ואור הנסתר כאור הנגלה, והם ייפגשו כמו שנפגשו הם אצל דינה, ויאירו לנו את הסוד הגדול לו אנו מחכים ומצפים בכל יום, באור מלא ויותר ממלא, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

שבת שלום

רז